גזר דין בתיק ת"פ 18421-10-12

1.       בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים, הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן (אשר סומן "הט/1"). הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, והורשע על פי הודאתו. בין הצדדים לא נעשה הסדר בנוגע לעונש שיוטל על הנאשם, ועתה, לאחר ששמעתי הראיות והטענות בנוגע לעונש, הנני בא לגזור דינו של הנאשם.

2.       על פי כתב האישום, בתאריך 21.9.2012, התמקמו שני שוטרים מתנדבים של משטרת התנועה ליד מלון "ליאונרדו" שעל שפת הים בחיפה, לשם ביצוע בדיקות שכרות לנהגים. בסמוך לשעה 2:20 בלילה, הגיע למקום הנאשם, כשהוא נוהג ברכב מסוג "פיאט פונטו", ולידו אדם נוסף, שזהותו אינה ידועה. אחד השוטרים אותת לנאשם לעצור את המכונית בצד הדרך, אך הנאשם עצר אותה במרכז הכביש. השוטר ביקש מהנאשם לדומם את המנוע, והנאשם עשה כן, אך מיד לאחר מכן הניע את המנוע מחדש וטען כי הוא עושה זאת בשל בעיה מכאנית.

בעוד השוטר עומד בין הנאשם ובין הדלת הפתוחה של המכונית, אמר הנוסע שישב במכונית דבר מה בשפה הערבית לנאשם. מיד לאחר מכן הנאשם תפס בזרועו של השוטר, משך אותו לתוך המכונית, והאיץ את המכונית באופן פתאומי. כעבור כ- 20 מטרים, כשדלת הנהג פתוחה, ובעוד הוא אוחז בשוטר התלוי על דלת המכונית, עצר הנאשם את המכונית באופן פתאומי, והשליך את השוטר על הכביש.

השוטר שנפל על הכביש, נחבל בראשו מן המדרכה ונשכב על הכביש, והנאשם נמלט מהמקום. כתוצאה מהאירוע המתואר, נגרמו לשוטר חבלות ושפשופים בפניו, במצחו ובגפיו, וכן נגרמה לו תזוזה של אצבע 3 בכף יד ימין, עם חתך עמוק. השוטר אושפז לצורך טיפול רפואי למשך 3 ימים.

3.       על רקע העובדות שלעיל, בהן הנאשם הודה, הורשע הנאשם בביצוע העבירות הבאות:

(א)     מעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן - " חוק העונשין");

(ב)      גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, בנסיבות המפורטות בסעיף 335(א)(1) ו- (2) לחוק העונשין;

(ג)      תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין.

4.       בעקבות האירועים המתוארים בכתב האישום, הנאשם נעצר עד תום ההליכים, והוא נתון במעצר מאז 7.10.2012.

5.       לחובת הנאשם הרשעות קודמות, משנת 2004 בבית משפט השלום לנוער בחיפה, בעבירה אחת של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, שתי עבירות של תקיפה "סתם" עבירת איומים ושלוש עבירות של היזק במזיד לרכוש.

6.       באת כוח המאשימה בחרה להגיש טיעון כתוב, ובא כוח הנאשם עשה כמוה, אלא שהוסיף טענות בעל פה.

          באת כוח המאשימה עמדה על חומרת העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, ועל כך שעבירות אלה בוצעו כלפי שוטר במהלך ביצוע תפקידו. הגם שבאת כוח המאשימה מסכימה, כי לביצוע המעשה לא קדם תכנון, הרי שיש לדעתה להביא בחשבון את העובדה, שהמעשה היה מסוכן ביותר עלול היה לגרום לתוצאה חמורה. לטענת באת כוח המאשימה, נסיבות ביצוע העבירה הן נסיבות חמורות, ובשים לב לעקרון ההלימה, יש מקום לקבוע, כי מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין הוא בין 3 שנות מאסר ל- 5 שנות מאסר לריצוי בפועל.

          לתמיכת טענותיה הניחה באת כוח המאשימה לפני מספר פסקי דין, בהם הורשעו נאשמים בעבירות של תקיפת שוטרים.

7.       בא כוח הנאשם הצביע על נסיבותיו האישיות של הנאשם, והניח לפני מסמכים שונים המלמדים על מצבו ועל מצבה של משפחתו. כמו כן הגיש בא כוח הנאשם אישור ממעבידו של הנאשם, המעיד על כך שבמסגרת עבודתו הנאשם עשה המוטל עליו לשביעות רצון מעבידו והוא "אדם אחראי ורציני, מסור, אמין ודייקן שמבצע את כל המטלות".

          אף בא כוח הנאשם הניח לפני פסקי דין שונים, ולטענתו, מתחם העונש ההולם בנסיבות המקרה הוא בסביבות 12 חודשי מאסר. כמו כן הציע בא כוח הנאשם להטיל על הנאשם לשלם פיצוי לשוטר שנפגע, ולטענת בא כוח הנאשם, משפחתו של הנאשם התגייסה לתמוך בו ולסייע לו.

8.       ריבוי עבירות (סעיפים 40יג ו- 40יד(4)) לחוק העונשין:

          הנאשם הורשע בביצוע שלוש עבירות, ואולם כל שלוש העבירות מהוות אירוע אחד. על כן, בבואי לקבוע את מתחם העונש ההולם, יקבע מתחם העונש לכל שלוש העבירות גם יחד.

9.       קביעת מתחם העונש ההולם (סעיפים 40ג, 40ט - 40י"א לחוק העונשין):

(א)     העיקרון המנחה בקביעת "מתחם העונש ההולם" הוא "עיקרון ההלימה". בקביעת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות ביצוע העבירה (וראו סעיף 40ט לחוק העונשין), ובין היתר יש להתחשב בפגיעה בערך החברתי המוגן, הנזק שנגרם כתוצאה מביצוע העבירה והנזק שעלול היה להיגרם ממנה.